החלטה בתיק ת"א 1140-07

1.         בתיק זה הוגשה בקשה לשומת הוצאות ע"י ב"כ התובעת.

הבקשה התייחסה לאגרות בית משפט ולשכר טרחת השמאי פישלר.

בבקשה אשר הוגשה בחודש פברואר 2012 צוין, כי השמאי פישלר הציג לתובעת דרישות כספיות נוספות, ואם יהיו לתובעת הוצאות נוספות בעניינו - היא שומרת על זכותה לפנות בעניין זה לבית המשפט.

2.         בהחלטת כב' הרשמת נחליאלי - חיאט מיום 30/4/12 אושרו סכומי ההוצאות שנכללו בבקשה.

בתשובה לתגובה שהוגשה (בטרם ניתנה ההחלטה ביום 30/4/12) צוין, כי מבוקש לאשר שכר שמאי נוסף בסך 395,630 ש"ח.

לגבי רכיב זה התבקשו הצדדים להגיש תגובותיהם עפ"י ההחלטה מיום 30/4/12.

3.         ב"כ התובעת הודיע לבית משפט ביום 14/5/12, כי הוא סבור שדרישתו של השמאי פישלר בנוגע לשכר הטרחה הנוסף היא גבוהה ואינה עולה בקנה אחד עם המוסכם בין התובעת ובינו, וציין, כי לדעתו יש להמתין לתוצאות ההליך גישור שיתנהל בין השמאי פישלר לתובעת.

4.         ביום 18/10/12 הודיע ב"כ התובעת, כי בהליך גישור הומלץ לתובעת לשלם לשמאי פישלר סך 140,000 ש"ח (120,000 ש"ח + מע"מ) וזאת במקום הסכום שנכלל בדרישתו המקורית על סך 395,630 ש"ח, וסכום זה שולם ע"י התובעת לשמאי ביום 2/10/12.

לפיכך, ביקש ב"כ התובעת להורות למשיבה לשלם את ההוצאות שאושרו בהחלטה מיום 30/4/12 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק וכן סך 140,000 ש"ח - הוצאות השמאי.

5.         ב"כ המשיבות מתנגדת לדרישה זו וטוענת, כי הסכום הנדרש בגין הוצאות השמאי אינו סביר, וכי עפ"י תקנה 513 (2) לתקסד"א, בית משפט מאשר הוצאות אם הוא סבור שההוצאות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.

ב"כ המשיבות סבורה, כי ההוצאה המבוקשת אינה סבירה להוצאה שצריכה להיות משולמת בגין שומה שנערכה לחלקה אחת בלבד אשר לא שינתה את ייעודה, וכי עיון בחוות הדעת מלמד כי עסקינן בחוות דעת שאינה מסובכת.

ב"כ המשיבות מפנה למקרה אחר בו היה מדובר בחוות דעת שמאי מסובכת ומורכבת ביחס למספר חלקות, שם פסק בית משפט לשמאי שכר בסך 50,000 ש"ח בלבד (ת"פ 265/02 כפר מעש נ' מע"צ).

ב"כ המשיבות מבקשת לקבוע שכר ראוי בלבד.

6.         ב"כ המבקשת מדגיש בתשובתו, כי המבקשת פעלה בתום לב. על מנת לחסוך בהוצאות המשיבות היא נכנסה לעימות לא נעים מול השמאי. התנגדה לשכר הטרחה הגבוה שדרש (ללא שאיש דרש זאת ממנה) ואף ניהלה מול השמאי הליך גישור.

ב"כ המבקשת מדגיש, "מה יכולה היתה המבקשת לעשות יותר מאשר עשתה?"

7.         לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מקובל עלי כי יש לחייב את המשיבים בהוצאות השמאי אשר שולמו בפועל ע"י המבקשת בסך 140,000 ש"ח (הסכום כולל מע"מ).

משזכתה המבקשת בדין, ונקבע כי היא זכאית  גם להוצאותיה (ראה החלטה מיום 26/1/12); אין סיבה שלא לפסוק לה את הסכום ששילמה לשמאי (לאחר הליך גישור שניהלה מולו).

גם אם ב"כ המשיבים סבורה, כי ניתן לקבל דו"ח שמאי במחיר נמוך יותר, אין זה סותר את העובדה שהשמאי הנוכחי גבה בפועל מהמבקשת את הסכום שנדרש.

אין מדובר בסכום חריג ביותר (מה שלא ניתן לאמר על הסכום שנדרש בעבר ע"י השמאי בדרישתו המקורית) שבימ"ש ייטה לא לפסוק את מלוא ההחזר בגינו ,אלא בהוצאה סבירה בהחלט. יש  אף לזכור כי לאחר פסק הדין התבקש השמאי ע"י בית המשפט להגיש חוות דעת עדכנית וכך עשה. משהוציאה המבקשת סכום זה, היא זכאית לקבל החזר בגינו.